לא ידענו הרבה על הפארק הזה, מלבד העובדה שהוא בדרך ל-Yellow stone. הזמנו מקום לשהייה של שני לילות בתחומי הפארק, ולפני שנכנסנו אליו עצרנו בעיירה קרובה - Jackson. מדובר בעיירה תיירותית ומוצפת בחנויות של מזכרות במחירים לא נמוכים. השקעה של 45$ הניבה תמונה משפחתית בסגנון ימי המערב הפרוע.
למחרת התעוררנו מוקדם על מנת להגיע כמה שיותר מהר לכניסה לפארק ולהתמקם במיקום טוב.
כבר יכלנו להבחין בין שני סוגים של חניונים:
- הצפופים יותר, ממש כמו חניה בחניון של קניון, אבל חניית מפלצות. בדרך כלל יקרים יותר, ויש בהם חיבור למים וביוב
- הפראיים יותר, בתוך הפארקים הקרוואנים מבודדים האחד מהשני, בטבע. בדרך כלל זולים יותר ולא תמיד עם חיבור למים וביוב.
החניון שלנו בתוך הפארק השתייך לסוג השני. חנינו בתוך הטבע וכשירדנו להתרשם הייתה לנו קבלת פנים של כמה סנאים. מטרים ספורים מהחניה היה שביל שהוביל לנופים יפים של רכס הטטון.
קצת על הפארק:
הפארק הלאומי גרנד טיטון נמצא המערב מדינת ויומינג, כ-5 קילומטרים מדרום לפארק ילוסטון. הפארק נקרא על שמו של הר גרנד טיטון הנמצא בשטחו וגובה פסגתו 4,197 מטרים. בפארק, שהוכרז רשמית כפארק לאומי בשנת 1929, מבקרים מידי שנה כ- 2.5 מיליון תיירים ומטיילים. שטחו של הפארק 1,255 קמ"ר, יש בו כ-300 ק"מ של מסלולי הליכה, והנוף בו מגוון (המידע נלקח מאתר וויקיפדיה)
התארגנו ויצאנו לסיור ברכב בכבישי הפארק.
תחנה ראשונה - Willow flats overlook, נקודת תצפית יפה על רכס הטטון
תחנה שניה - Jackson lake dam, עוד מראוץ של רכס ההרים והפעם גם של הסכר בקצה האגם
תחנה שלישית - Oxbow overlook, והפעם הנוף משתקף במימי האגם
תחנה רביעית - Snake river overlook, תצפית על ערוץ נהר מלמעלה כשברקע נופים של רכס הרי הטטון.
כשמטיילים עם תינוקת, העצירות בתצפיות למיניהן משאירות מבוגר אחראי אחד בקרוואן בעוד השני יוצא להתרשם ולצלם וכשהוא חוזר מתחלפים.
הנופים בגרנד טטון היו בעצם המפגש הראשון שלי עם פארק טבע בארה"ב, וכבר ביום הראשון הייתי די נלהבת מהמראות ומההשתקפויות. היה ברור שיהיו פה הרבה תמונות:
אחרי שחקרנו קצת את הפארק, נסענו להצטייד לקראת ארוחת הערב, מחר יום חדש, גם הוא בגרנד טטון.
יום חדש, ואנחנו נוסעים לבקר ב- Jenny lake, אחד האגמים שבפארק. במרכז המבקרים הציעו לנו לעשות שייט וגם מסלול קצר בהמשך. סה"כ כחצי שעה.
מבגדי הקיץ עברנו בזריזות ללבוש חורפי וגם ארזנו עוד בגדים, לכל מקרה שלא יהיה (ומספיק ללינה של יומיים בשטח). לאחר שייט של כמה דקות התחלנו את המסלול הקצר. שום דבר אינו קצר כשיש עליך תינוקת בת שלושה חודשים, ואת היד מחזיקה עוד קטנטונת בת שלוש.
החצי שעה הפכה לשלוש שעות, ובטיול נצפו עוד סנאים. בינתיים זו החיה היחידה שפגשנו, דובים טרם נראו או נשמעו בסביבה.
אחרי בילוי בלבוש חורפי, עברנו לבגדי ים ונסענו לעשות פיקניק ליד אגם אחר בשם Leigh. המים היו קרים ונעימים, והנוף מדהים.
אחרי שאכלנו וגם טיילנו קצת בשבילים מסביב לאגם, אספנו חול וגם פיזרנו אותו בכל הסביבה (ילדים בני שלוש מוצאים תעסוקה בכל מקום).
עוד יום הסתיים, ולמחרת תיכננו לקום מוקדם, והפעם כדי לתפוס מקום טוב בקמפ הבא שלנו, ב- Yellow stone.
דנבר, קולורדו - שם סיפורנו מתחיל (וגם נגמר כפי שתגלו בסוף)
אחרי עצירה אחת בפרנקפורט ומספר לא קטן של שעות ערות עם תינוקת בידיים, הגענו ליעד הראשון. לקראת סוף הטיסה הבינה מיה שיש דברים שהשינה טובה להם וכבר הראתה סימנים של הבנה - בנסיעות עדיף לישון.
נהג המונית שיפשף את עיניו נוכח כמות המזוודות וכולנו נשמנו לרווחה כשגילינו שאין לו עוד נוסעים חוץ מאיתנו, כך שיכלנו לדחוס את כל הבית שלנו בצורת חמש מזוודות, עגלות וכסאות בכל מקום אפשרי בתוך המונית. אל דאגה, הכל נכנס.
יצאנו לדרך, לא רצינו לתת לג'ט לג לחכות יותר מידי זמן.
את המלון בדנבר הזמנו מראש לארבעה לילות שכוללים התאקלמות והתארגנות לפני קבלת הקרוואן. החדר שלנו במלון (The Timbers) היה דירה עם סלון וחדר שינה ועם מטבחון מאובזר (כולל מדיח...). התאקלמנו במהירות - אכלנו במקדולנד ונרדמנו.
אחרי מנוחה ראשונית ולא דקה אחרי שש בבוקר התעוררנו והתארגנו לנסיעה אל הלוקיישן הראשון שבו נבקר. מרכז הקניות הקרוב לבית המלון. אחרי מספר דקות שם כבר הבנו את גודל הטעות שעשינו באריזה.
את אותו יום בילינו בהצטיידות בכל תחום אפשרי. העברנו שעתיים שלמות בחנות של ציוד לטיולים עם מגוון אינסופי וגם עשינו היכרות עם רשת טרגט. קשה לעמוד מול כל ההיצע, אבל למזלינו המזוודות נשארו במלון כך שלא הייתה בעיה להכניס את הרכישות החדשות למונית.
כך העברנו את הימים הראשונים של הטיול, אנחנו וגם הבנות מתרגלים לסביבה החדשה ומשלימים שעות שינה. הגיע היום הרביעי בדנבר, היום שבו עוברים לקרוואן.
התעוררנו בבוקר, ארזנו את כל הדברים (הישנים והחדשים...) וכבר לא הופתענו כשנהגת המונית נבהלה מכמות הציוד. יצאנו לדרך, אל חניון הקרוואנים.
בזמן שהנהג המיועד והקצין הראשון שעל הסיפון קיבל הדרכה, אני עמדתי נדהמת מול האוטובוס הענקי שניצב לפני. אחרי סקירה של כל פינה בקרוואן על מנת לוודא שאין שריטות ולהפחיד אותנו שאם יהיו זה יעלה לנו ביוקר, הגיע הזמן לסיור הראשון במפלצת הזו, כולל הסברים איך מזיזים אותה ומה בכלל יש בה.
בית לכל דבר. זו המשמעות של 32 פיט. חדר שינה עם מקלחת ושירותי, פינת אוכל וספת ישיבה, מטבחון עם מקרר, כיריים ומיקרו. אפילו כורסת ישיבה וטלוויזיה יש שם, והכל מאחורי כיסא הנהג (ומעליו עוד מקום ללינה, או לקניינים בינינו - מקום אחסון נוסף). מרוב התלהבות התעייפנו ועצרנו ללינה בדרך.
תחנה ראשונה - וולמארט, כי צריך למלא את המקרר (ועוד כל מיני דברים נוספים) והינה אנחנו מתחילים את המסלול שלנו.
הפירוט על כל החוויות ממש מעבר לפינה, אבל לפני כן, המסלול, בקצרה:
הטיול החל בדנבר ואמור היה להסתיים בדנבר (אילוצי החזרת הקרוואן).
המסלול שנבחר היה סיבוב בחלקה במערבי של ארצות הברית, מדנבר צפונה אל תוך קנדה והרי הרוקיים הקנדים, ובהמשך נסיעה לאורך כל החוף המערבי מסיאטל עד סן דיאגו, עצירה לאס ווגאס וחציית מדינת אריזונה על כל הפארקים שבה בדרך חזרה לדנבר (זה התכנון, כן?).
יצאנו לדרך אל היעד הראשון שלנו - פארק ה- Grand Teton.
כולנו התאקלמנו פחות או יותר בקרוואן, והתחלנו את "חיי הקרוואן" יחד עם כל המצרכים מהוולמארט. מהר מאוד הבנו שארבע משש המיטות שהיו בקרוואן ישארו ללא שימוש, כי אנחנו נישן כולנו בחדר שינה, כולל מיטת תינוקת מאולתרת שסידרנו שם. די מהר גם היה ברור שאני אבלה את הנסיעות בישיבה על הספה מאחורי הנהג, כשמצד אחד סלקל ומהצד שני כיסא בטיחות, ולא אגיע אל המקום הנכסף - ליד הנהג - יותר מפעם פעמיים.
אז אנחנו בדרך. מה מחכה לנו שם?
רעיון קטן מביא לתוצאה גדולה.
חופשת לידה שהחלה בסוף האביב, ובה עלה הרעיון לעשות טיול משפחתי.
הטיול עבר הרבה גילגולים. מנסיעה לאוסטרליה (חלום בפני עצמו אך לא מסתדר עם עונות השנה) עברנו לטיול של שלושה שבועות בהרי הרוקיים הקנדיים, בהמשך התווסף הקרוואן לתוכנית ולאט לאט התווספו גם כמה חודשים.
וכך היה. כשאני נזכרת בסל קל ובתוכו תינוקת בת חודשיים וחצי ומסביבו מזוודות ענקיות בליל הנסיעה אני שואלת את עצמי מאיפה היה לנו את האומץ לעשות את זה. אבל טוב שהיה.
לפני שאגזור את הסרט האדום ונתחיל בטיול, קצת מידע על ההכנות, וגם חלק ממצעד הטעויות שלנו.
הקרוואן - קודם כל, קרוואן צריך להזמין הרבה זמן מראש ואנשים יודעים ועושים זאת. לא אנחנו. לדעתי בצד השני של הטלפון אפילו נשמע גיחוך כשהתקשרנו להזמין מעכשיו לעכשיו. אבל בסוף הסתדרנו והזמנו.
באופן כללי כשמזמינים קרוואן לא תמיד מבינים שמדובר במפלצת. משיקולי נוחות חשבנו להזמין קרוואן גדול - 32 פיט. ביג מיסטייק? לא יודעת, אבל זה בהחלט הערים מספר קשיים, כולל הנהיגה עצמה (לא מניסיון אישי שלי), החניות, והדרכים בהם קרוואן כל כך גדול אינו יכול לעבור. ובסופו של דבר לא היה צורך בכל כך הרבה מקום.
דבר נוסף שלא חשבנו עליו כשהזמנו זה סוגי הביטוחים על נזקים, לתשומת לב הקוראים, ועל זה עוד יסופר.
 |
| המפלצת בהופעת בכורה |
המסלול - סקירה מהירה של הביצוע מול התכנון מעלה ממצאים שאינם שונים בהרבה מתוכניות עסקיות ותקציבים שהכנתי בכל עבודותי בעבר - הקשר מקרי. תוך כדי הטיול השלמנו עם המצב והכל הפך לפשוט יותר. יחד עם זאת טוב שהיייתה תוכנית.
האריזה - אני רוצה להאמין שלמדתי משהו מהניסיון הזה (אבל עדיין לא הפנמתי בטיולים שבאו אחר כך). כי מי נוסע לארה"ב עם חמש מזוודות מפוצצות בידיעה שהוא יכול לחזור עם מקסימום שש? ולא לשכוח שמדובר פה בשלושה חודשים, לא ביקור אקראי באוטלט יום לפני הטיסה חזרה. על זה שילמנו ביוקר.
אז ארזנו את כל הבית, מצאנו מי שישמור על החתול, התגברנו על המכשול האחרון של הוצאת דרכון חדש בבוקר הנסיעה (תינוקות מקצרים את הנפקת הדרכון משבוע לעשרים דקות), והינה אנחנו בפיתחה של הרפתקה.
מה מחכה לנו כשננחת?
לפני כמעט עשרים שנה.
פעם ראשונה באמריקה.
1996
אמריקה פעם שניה.
ובגדול.
קפיצה קדימה בזמן.
2008
הפעם הראשונה כללה את הבסיס לכל טיול: ניו יורק-לוס אנג'לס-סן פרנסיסקו-לאס ווגאס. כל מה שניתן היה להכיל בפחות משבועיים. וכללה גם את הניצוץ שהיה המקור לטיול השני. קרוואנים לאורך החוף המערבי. באותו טיול כל דבר היה חדש, מלהיב וגדול. ובקיצור, אמריקה.
אמריקה ברכב שכור עם שתי מזוודות, והרבה עצירות.
הפעם השניה הייתה כבר הרפתקאה. הרפתקאה של שלושה חודשים. הרכב הפך לקרוואן, הזוג הפך למשפחה עם שתי ילדות. התכנון התפרש על חלק ניכר ממערב ארצות הברית וכלל אלפי מיילים והגשמת חלום.
כבר אז רציתי לכתוב בלוג (רק לא ידעתי שכך קוראים לזה) ולספר לעולם על כל החוויות שלנו. על הנופים, המקומות, הקרוואן. לא כל כך ידעתי איך לגשת לזה וכך נשאר הבלוג שלי בהארד קופי - יומן מסע די מפורט של שלושה חודשים.
לפני כמה חודשים כתבתי פוסט על הטיול בבלוג אחר, אבל כל הזמן הרגשתי שזה לא מספיק. שפוסט אחד לא יכול לסכם חלום כל כך גדול. וגם לא יכול לעשות לקוראים חשק לטיול דומה כמו שבלוג מפורט יכול לעשות. אז התלבטתי והחלטתי לנסות לכתוב את כל הסיפור. יקח קצת זמן, זה בטוח. אבל בכל יום היה מעניין, ויש מה לספר.
אז לפני שמתחילים, הינה התקציר שכתבתי בעבר על הטיול:
2 הורים
2 ילדות
2 עגלות
2 כסאות לתינוק
94 ימים
9000 מייל
10 מדינות
10 פארקים גדולים
6000 תמונות
אוגר אחד
יום הולדת אחד
הרים, חופים, מפלים, יערות ועוד
וואלמרט, מייקלס, קארטרס ועוד
רכבת קיטור אחת
4 ימים בדיסנילנד
קרוואן אחד בגודל 32 פיט (!!!)
מלון אחד בווגאס
6 מזוודות עם overweight
ועכשיו, נתחיל
